אין דור שאין בו ליצנין

לשון הבחור היא פרודיה על נוסחה תלמודית (קידושין מט ע"ב): „עשרה קבים חכמה ירדו לעולם — תשעה נטלה ארץ-ישראל ואחד כל העולם כולו", וכן ביופי, בעשירות ועוד; „קב" — מידת נפח. הבחור מחיל את הנוסחה על השקר: תשעה קבים ממנו נטלו השדכנים. אבל השדכן אינו מכחיש — הוא הופך את השקר לשירות חיוני: אלמלא הפרזות השדכנים, בחור „כמותך" (והעלבון מכוון) היה יושב רווק עד שיבה. הודאה גלויה שהשקר הוא שמן הגלגלים של שוק השידוכים — ומי שנהנה ממנו אל יתלונן.