אין דור שאין בו ליצנין

„לץ" — איש-לצון מקצועי. „זעצער" ביידיש הוא סַדָּר-דפוס, ו„הבחור הזעצער" היה נוסח קבוע בשערי ספרים עבריים ישנים — הרווק הנצחי של עולם הדפוס; מולו „הבתולה" — מזל חודש אלול, המצויר בלוחות השנה — הרווקה הנצחית של גלגל המזלות. הרי לך „זיווג מן השמים" כפשוטו ממש: שני רווקי-עולם המיועדים זה לזה — ואפילו אותו לא הצליחו השדכנים לסגור.