אין דור שאין בו ליצנין

„נטילת-ידיים" — חובת רחיצת הידיים לפני אכילת לחם; „כעכים" — מאפים קטנים („פת הבאה בכיסנין"), שעל-פי דין אין חובה ליטול להם ידיים. התירוץ המפולפל — הבצק „נועד" לכעכים, ולכן הכיכרות שיצאו ממנו בטעות שומרות על פטור הכעכים — קורס במשפט האחרון: גם לכעכים אינו נוטל. כל הלמדנות לא באה אלא לכסות על כך שאינו נוטל ידיים מעולם.