ראו לאד"ם הכהן, שהוא יוצא בשבת לרחוב ומטפחתו בכיסו. קפץ אחד מן הרחוב ואמר לו:
רבי אברהם־בּר מי התיר לך לשאת מטפחת בכיסך בשבת?
החזיר לו המשורר:
דבר זה התר בידי מאותו רב, שהתיר לך לשאת ראש־חמר על שכמך בשבת…
[נוסח אחר:
… קפץ אחד מן הרחוב וצעק:
כיצד יהודי מתיר לו לשאת מטפחת בכיסו בשבת?
השיב לו המשורר:
כיצד יהודי מתיר לו לשאת ראש־חמור על שכמו גם בשבת וגם בחול?…]
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
בשבת אסור לשאת חפצים ברשות הרבים (במקום שאין עירוב), ואפילו מטפחת בכיס — על כך קופץ הקנאי. אד"ם הכהן — אברהם־דב לבנזון (1794–1878), ממשוררי ההשכלה — משיב באותו מטבע של „נשיאה": את ההיתר נתן לי אותו רב שהתיר לך לשאת ראש־חמור על שכמך — כלומר את ראשך שלך, ראש של חמור — וזאת, כנוסח האחר, גם בשבת וגם בחול.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
