תשעה־באב נכנס משכיל לבית־הכנסת ומצא: יהודים יושבים על הקרקע, אומרים קינות ובוכים. ניגש המשכיל לזקן אחד ושאל:
על מה אתם בוכים?
רגז הזקן ואמר:
שמא גוי אתה ואין אתה יודע, שתשעה־באב היום ובית־המקדש נשרף?
ליגלג המשכיל ואמר:
אף־על־פי־כן איני יודע, בכייה זו למה. דייכם בשוויו של המגרש…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
בתשעה באב, יום האבל על חורבן בית המקדש, יושבים על הקרקע, אומרים קינות ובוכים. המשכיל, שהחורבן אינו אומר לו דבר, רואה במקדש נכס נדל"ן שאבד — ומציע נחמה של סוחר: הקרקע, הר הבית, עדיין שווה ממון רב, ודי בשווי המגרש כדי להתנחם על הבניין. אבל של אלפיים שנה מתורגם אצלו לשומת שמאי.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
