אין דור שאין בו ליצנין

"ביש-גדא" — ארמית: ביש מזל, שלומיאל; "פרנס" — ראש הקהילה, הממונה על "קופת הקהל", קופת הצדקה הציבורית; "כבען" — כובען, עושה כובעים. איומו של מדכי בנוי על ההנחה שמזלו הרע כל-יכול: כל ענף שייכנס אליו נדון לקריסה, ואם ייעשה כובען — ידאג הגורל שלא יהיה עוד צורך בכובעים, כלומר ייוולדו בווילנה רק תינוקות בלי ראש. סחיטת צדקה בכוח האסון: מוטב לקהילה לפרנס את ביש המזל משיפעיל את מזלו על הציבור כולו.