אין דור שאין בו ליצנין

מלך פורטוגל אמר לחדש את הגזירה, שיהיו היהודים חובשים כובעים מיוחדים להם, כדי להבדיל ביניהם ובין כל אדם. הסכימו לכך גדולי-המלכות והכהונה והחשמן הגדול בראשם ונתכנסו בארמונו של המלך לחתום אתו יחדיו על הגזירה. ישבו כולם ותמהו:

המלך כבר בא, וראש-הווזירים עדיין לא בא.

פתאום נפתחה הדלת וראש-הווזירים נכנס ובידו שלושה כובעי-יהודים.

התפלא המלך ואמר לו:

מה לכובעים הללו בידך?

החזיר ראש-הווזירים:

אדוני המלך, כובע אחד הבאתי בשבילי. בדקתי שלשלת-יוחסין שלי ומצאתי, לצערי, שמגזע-ישראל אני.

והכובע השני? – שאל המלך.

החזיר ראש-הווזירים:

הכובע השני הבאתי בשביל כבוד החשמן הגדול. בדקתי גם שלשלת-היוחסין שלו…

והכובע השלישי?- שאל המלך.

החזיר ראש-הווזירים:

הכובע השלישי – בשביל אדוני המלך. יש בידי ידיעות גם על שלשלת-היוחסין של הוד-מלכותך…