בדיחה 2142
הירשל שתה יותר מכפי שהיה רגיל והרים יד בבתו הנשואה. בכתה העלובה:
מנוחה אין לה בעולם: בביתה מכה אותה בעלה, וכאן מכה אותה אביה.
נענה הירשל ואמר:
שטיא, כלום לך אני מתכוון? לו אני מתכוון: בשביל שהוא מכה את בתי, מכה אני את אשתו…
הירשל שתה יותר מכפי שהיה רגיל והרים יד בבתו הנשואה. בכתה העלובה:
מנוחה אין לה בעולם: בביתה מכה אותה בעלה, וכאן מכה אותה אביה.
נענה הירשל ואמר:
שטיא, כלום לך אני מתכוון? לו אני מתכוון: בשביל שהוא מכה את בתי, מכה אני את אשתו…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„שטיא" — שוטה, בארמית. היגיונו של הירשל השתוי מעגלי: כדי להיפרע מן החתן המכה את בתו, הוא מכה את „אשתו" של אותו חתן — שהיא-היא הבת עצמה, המשמשת בעל כורחה גם קורבן וגם כלי נקמה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓