אין דור שאין בו ליצנין

חידוד נאה. אם יש בו גם ממש היסטורי — מסופקני. המונוגראפיות של דוד קויפמן על משפחת וורטהימר אינן בידי בשעה זו, ואיני זוכר, אם בהן מסופר הדבר. על כל־פנים, גליקל מהאמלן, שידעה את וורטהימר ואת ביתו, מספרת על נישואיה של אותה בת, שנישאה לרבי ישׂשכר־בר אשכלות, וסמיות עיניה אין היא מזכירה אפילו ברמז. ועל הנדוניה והמתנות, שקיבל אשכלות, אומרת גליקל שהן עלו ליותר משלושים אלף ר״ט. (Denkwürdigkeiten der Glückel von Hameln" Edit. A.״ Feilchenfeld ברלין 1923, עמ׳ 293). שום רמז לחידוד שלפנינו איני מוצא גם אצל וואכשטין, שהקדיש בספרו הגדול עשרות עמודים למשפחות וורטהימר־אשכלות (עי׳: -B. Wachstein, "Die Insch riften des alten Judenfriedhofes in Wien, II, Index.