אין דור שאין בו ליצנין

„מקובלני" — כך מקובל בידי, לשון מסורת תורנית; „יד ישראל תקיפה" — היהודים שולטים. שבתות השנה נקראות על שם פרשת השבוע, ו„ויצא" ו„וישלח" הן פרשיות סמוכות בשלהי הסתיו — בדיוק כשהימים מתקצרים והשבת נכנסת מוקדם משבוע לשבוע. מכאן החשבון: הרכבת נעצרת בכל ערב שבת בתחנה שאליה הספיקה להגיע עד השקיעה — בשבת „ויצא" עוד הגיעה לסמורגון, ובשבוע שאחריה, „וישלח", השקיעה כבר מקדימה והיא נתקעת בז'וסלי, תחנה אחת קודם. יל"ג המשכיל לועג כאן לחזון של מדינה המתנהלת על פי דקדוקי הלכה: הרכבת, סמל הקדמה, לעולם לא תגיע ליעדה — השבת תמיד תקדים אותה.