אין דור שאין בו ליצנין

אגדה ירושלמית:

רפש־התמיד של “מאה שערים” בירושלים מהיכן?

בשעה שברא הקדוש ברוך־הוא את אדם הראשון הראהו מסוף העולם ועד סופו וכל מה שעתיד להיות עד סוף כל הדורות. כיון שהגיע למקומה של ירושלים, אמר לו הקדוש ברוך־הוא!

כאן, במקום זה, עתידה שתיבּנה בירתם של ישראל.

קרנו פניו של אדם הראשון, – ומכאן אור־התמיד על הרי־ירושלים.

כשהגיע למקום־המקדש, אמר לו הקדוש ברוך־הוא:

כאן, במקום זה, עתידים בּני שיבכּו את השריפה, ששרפתי את ביתי ואת היכלי.

קדרו פניו של אדם הראשון, – ומכאן צל־התמיד על הכותל המערבי בירושלים.

וכשהגיע למקומה של “מאה־שערים”, אמר לו הקדוש ברוך־הוא:

כאן, במקום זה, וכך, בצורה זו, עתידים בּני שיבנו חורבותיהם.

חוורו פניו של אדם הראשון ורקק רקיקה גדולה:

טפו!

ומכאן רפש־התמיד של “מאה שערים” בירושלים…