אין דור שאין בו ליצנין

פתגם עממי: שטר טוב (חוב שעוד ייגבה) ואישה רעה — שניהם לא הולכים לאיבוד לעולם. הליצן מוסיף הבחנה על דרך כפל המשמעות של „הנחת יד": על שטר יודעים בדיוק מי מחזיק בו; על אישה אי אפשר לדעת מי שולח בה יד.