אין דור שאין בו ליצנין

„בעל־בית" — יהודי מבוסס מן היישוב, מבעלי המעמד בקהילה. הלעג המשווה חזן לכלב מיילל היה שגור, ואחד מבני החבורה מנצל את הנביחה לעקיצה. קופר מחזיר באותו מטבע: הנביחה הזאת דווקא „בעל־בתית" — והלעג שב אל הלועגים עצמם.