איזיק־מאיר דיק וגבריאל בנו טילו ברחוב־היהודים בוילנה, עד שהם מטילים הגיע לאזניהם קול־דברים יוצא מבית אחד"
– עכשיו נלך לנקבות"
– אבא! תפס גבריאל לאיזיק־מאיר בידו. – שמעת?
לגלג עליו איזיק־מאיר
– גבריאל בני, עד מתי לא תהא לך אוזן לשמוע דברים כפשוטם? כאן, בבית זה, גר מלמד־משכיל, השונה לתלמידיו פרק בדקדוק, עכשיו גמר נטיות של זכרים, והרי הוא הולך לנקבות.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
איזיק־מאיר דיק — מסופרי ההשכלה הנודעים של וילנה. „נטיות" הן ההטיות שבדקדוק העברי, הנלמדות בנפרד למין זכר ולמין נקבה, ולימוד דקדוק שיטתי היה מסימני ההיכר של המלמד ה„משכיל". הקול הבוקע מן הבית — „עכשיו נלך לנקבות" — אינו אפוא אלא מעבר מהטיות הזכר להטיות הנקבה, ודיק נוזף בבנו ששמע שערורייה במקום שיעור. והחידוד: דווקא שמיעת הדברים „כפשוטם" היא כאן הפירוש התמים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
