אין דור שאין בו ליצנין

„פינכה" — קערה; „ממלחה" — כלי המלח; „צדקת" — אשת הרבי. הצדיק מפגין סגפנות: מרוקן את כל המלח לתוך הסופגניות כדי שלא ייהנה מהן. אבל בצאת המתנגד הוא פוגש את אשת הרבי — יפה, בריאה ועדויה תכשיטים — ושואל את שאלת התם: „כמה מלח הוא מטיל לתוך זו?" כלומר: אם הצדיק באמת בורח מהנאות העולם, למה הפרישות נעצרת אצל הסופגניות? הסגפנות הראוותנית חלה רק על הזול והגלוי, וההנאה האמיתית נלקחת במלואה — בלי מלח.