אין דור שאין בו ליצנין

„נגלה" — התלמוד וההלכה; „נסתר" — הקבלה. העקיצה נדרשת ממעשה בנות לוט (בראשית יט): לאחר הפיכת סדום השקו את אביהן יין, שכבו עמו והרו ממנו — „מילאו כריסן מאביהן" — והוא, השיכור, לא ידע. גם הבן היורש „מילא כריסו מאביו" — ירש ממנו מעמד ופרנסה — אלא שמאזן הידיעה התהפך: בנות לוט הן ידעו ואביהן לא ידע; כאן האב ידע (למדן היה), והבן אינו יודע דבר. בּוּרותו של יורש הכיסא עטופה בהקבלה מדרשית מהודקת — ובעצם ההשוואה של שושלת אדמו"רים למעשה בנות לוט יש עוקץ נוסף משלה.