סוחר זקן חלה, וכשהרגיש שמלאך-המוות עומד מראשותיו קרא לבנו ופרט לו כמה וכמה ממונות גדולים וקטנים, שיש לו בידי אחרים. לאחר שסיים אמר לו הבן:
אבא, שמא תפרט את הממונות, שיש לאחרים בידך?
גנח החולה מחמת עייפות והחזיר:
אין צורך. דבר זה יפרטו הם כשתגיע שעתם שלהם…
(בנוסח אחר שמע אחד-העם בדיחה זו מפי גוטלובר. עי' אחד-העם, “פרקי זכרונות ואגרות”, תל-אביב תרצ"א, עמ' 46–47).
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
הגוסס מפרט לבנו בקפידה את החובות שחייבים לו, ואת חובותיו שלו הוא פוטר בהיגיון של סוחר: הנושים כבר יזכרו בעצמם — כל אחד מהם יפרט אותם לבניו על ערש-הדווי שלו. את מה שמגיע לך זוכרים עד הרגע האחרון; את מה שאתה חייב — שיטרחו אחרים. כפי שנרשם בסוף הבדיחה, נוסח אחר שלה שמע אחד-העם מפי הסופר המשכיל א"ב גוטלובר ורשם בזכרונותיו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
