אין דור שאין בו ליצנין

„טעמי־המנהגים" — ז'אנר שלם של חיבורים המבארים את הטעם שמאחורי כל מנהג; לאכילת מאכלי חלב בשבועות, חג מתן תורה, יש בהם טעמים מסורתיים רבים. הלצים מוסיפים שניים משלהם, מדויקים בצורתם ומופרכים בתוכנם: הבהמות כולן עלו לחזות במעמד הר־סיני ולא נותר בשר; או, בגרסה הלמדנית יותר — ברגע שקיבלו ישראל את דיני הכשרות (שחיטה, בדיקת הריאה, מליחת הבשר ואיסור בשר בחלב), נעשו למפרע כל הכלים שבישלו בהם עד אז טרפים, ובלית ברירה אכלו חלב. פרודיה על תרבות דרשנית שבה לכל מנהג אפשר „למצוא" טעם, ובלבד שתישמר הצורה: „מה טעם נהגו… משום ש…".