אין דור שאין בו ליצנין

„רינון" — שמועה רעה, לעז. שוחט חייב להיות אדם כשר וירא שמים, ולכן מי שנכשל בעבֵרה מועבר מתפקידו; המודח מנסה לנקום ברב ברמז מלוכלך על בתו. הרב אינו מתרגש ואינו מתגונן — הוא „מסכים": אכן, גם היא פסולה לשחיטה. קבלה מילולית של ההיקש, המרוקנת אותו מארסו: פסול לשחיטה הוא פסק חסר כל משמעות למי שממילא לא נועדה להיות שוחטת, והעלבון מוחזר לשולחו בקור רוח הלכתי.