אין דור שאין בו ליצנין

„זכור ברית" — הסליחות הנאמרות באשמורת הבוקר של ערב ראש־השנה, שעה שכל העיר בבית־הכנסת; „מופקרים" — פרוצים; „כיוונו את השעה" — תזמנו; „קילקלו עם" — לשון נקייה: חטאו עם; „לאו כל כמינם" — אין הדבר בכוחם, כלומר לא ייתכן; „קיימא לן" — כך נקוט בידינו להלכה. המימרה הארמית שהרב שולף — „איתתא לבי תרי לא חזיא", אין אישה ראויה לשניים — היא כלל הלכתי, והרב הופך אותו לחוק טבע: אם ההלכה אומרת שאין הדבר ראוי, ממילא לא היה ולא נברא. למדנות שמכחישה בעזרת ציטוט מעשה שכבר קרה — וזיכתה את הווארשאים המופקרים בזכות הדיון.