אין דור שאין בו ליצנין

„צדיק" — רבי חסידי, שנוהג לברך את מארחו; „להבדיל" — מילת סייג המפרידה בין קודש לחול, וכאן בין יהודי לגוי. המוכסן תופס ברכה כמין כוח מושך שאפשר לצבור, ואת ההיגיון הוא שואב מן המקור היחיד שברשותו — פתגם של „הגוי שלו": שני סוסים מושכים עגלה טוב מסוס אחד, ולכן שתי ברכות טובות מאחת. ענייני שמים נמדדים אצלו בכוח סוס, וחוכמת חייו באה מחצר העגלות.