אין דור שאין בו ליצנין

יהודי חלה ונסתכן. ראה, שהוא הולך למות והזמין את הרב, שיכתוב לו צוואה. בא הרב, והתחיל החולה מחלק נכסיו:

את הבית הוא מוריש לבנו הבכור…

מיד נכנסה אשתו לתוך דבריו:

בננו הבכור כבר יש לו בית; שני בתים למה לו? מוטב, שיפול הבית בחלקו של בננו הקטן.

הסכים הבעל ושב לחלוקת נכסיו:

את החנות הוא מוריש לבתו…

חזרה אשתו ונכנסה לתוך דבריו:

בתנו בחורה היא עדין, ולממון בעין היא זקוקה.

כעס החולה ונהם:

הגידי, נא, מי מאתנו הולך למות – אני או את?…