אין דור שאין בו ליצנין

שאל היינה את רוטשילד:

מדוע פניך רעים, אדוני הבארון?

השיב רוטשילד:

דעתי מטורפת עלי.

אמר לו היינה:

איני מאמין כל־זמן שלא אראך משליך ממון לחוץ.

החזיר לו רוטשילד:

הרי זה טירופי, שפעמים אני משליך ממון לחוץ.

נענה היינה ואמר:

אף בזה איני מאמין. אלא ודאי חלום חלמת, שנתת מאה אלף פראנק צדקה לעניים, ומחמת צער חלית…