שתה ברוך ושתה והפסיד כל רכושו. לא נשארה לו אלא עזו בלבד. ויהי היום, והעז שבה מן העדר חולה. הביאו לה לשתות ולא שתתה. למחר פשטה טלפיה ומתה. מכר ברוך את עורה וקנה יין, וכשהתחילה אשתו בוכה ומקללת נענה הוא ואמר:
עכשיו אני יודע מה שבלבך עלי. את מבקשת, שלא אשתה – ואמות גם אני…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„פשטה טלפיה" — מתה (הטלפיים הן הפרסות). היגיון שיכור צרוף: העז לא שתתה — ומתה; מכאן שמי שמבקש ממנו להפסיק לשתות, את מותו הוא מבקש. וכל זה אחרי שמכר את עור העז, נכסו האחרון, כדי לקנות עוד יין.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
