אין דור שאין בו ליצנין

„לשמוע אל הרנה ואל התפלה" — מליצה מתפילת שלמה (מלכים־א ח, כח) ששימשה נוסח קבוע במודעות על הופעות חזנים. „צנה אחזתני" — קור אחז בי, הצטננתי; „אונס רחמנא פטריה" (ארמית) — כלל תלמודי: התורה פוטרת את האנוס, מי שנכשל שלא בשליטתו. דין אונס נלמד מפרשת נערה מאורסה (דברים כב, כה–כז): הנאנסת בשדה פטורה מעונש, שנאמר „צעקה הנערה המאֹרשה ואין מושיע לה". הרב מחיל את התקדים על החזן והופך אותו נגדו במשחק־מילים: „מושיעים" בלשון החזנים הם המשוררים, עוזרי־השירה (הערה ^* — „העלפער" ביידיש). הנערה צעקה ומושיעים לא היו לה — אונס גמור; ואילו לחזן היו „מושיעים" — משורריו, שיכלו לשאת את השירה במקומו — אלא שהוא־עצמו לא „צעק". לא אונס אלא רשלנות, ואין פטור.