כשהיה רבי שבתי כהן, בעל “הש”ך", פרנס בווילנה, נתן עינו ברבי משה רבקה’ס, בעל “באר־הגולה”, למַנּוֹתוֹ חזן בבית־הכנסת הגדול, מחו חבריו ואמרו לו:
– רבי משה אין לו קול.
החזיר רבי שבתי:
– אף־על־פי־כן… רבי משה יש בו כל המעלות הטובות, שֶׁמנוּ חכמים בש"ץ, ומה בכך אם הוא חסר מעלה אחת ואין לו קול?
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
ר' שבתי כהן — ה„ש"ך", מגדולי פרשני ה„שולחן ערוך" — ור' משה רבקה'ס, בעל „באר הגולה", היו מחכמי וילנה במאה השבע־עשרה; „פרנס" — ראש הקהילה. חז"ל מנו בשליח־הציבור שורה של מעלות (תענית טז ע"א): שפל־ברך, מרוצה לעם, פרקו נאה — וגם „קולו ערב". ר' שבתי סופר ברוח הלמדנות: כל המעלות ישנן, חסרה אחת בלבד — חשבון מצוין לכל משרה שבעולם, חוץ מזו שבה ה„מעלה האחת" הזאת היא כל המקצוע.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
