תערובת

כרך ג׳ · 59 בדיחות, בסדר שקבע דרויאנוב.

  1. 3112 נחבי בן־ופסי, נשיא החקרנים, היה מלמד לתלמידיו ונותן להם סימנים, כיצד לנבּא היום על מזג־האוויר של מחר. וכך היה אומר: צאו וקישרו אל…
  2. 3113 שאלו לנחבי בן־ופסי, נשיא החקרנים: מפני מה סתם “בהמה” – פרה? השיב הוא: משום שאין כמותה “בהמה”: לה נותנים מים, והיא מחזירה חלב……
  3. 3114 שאלו למחודד: מה בין יעל, החלבנית שבימי סיסרא, לחלבניות שבימינו? השיב המחודד: יעל, החלבנית שבימי סיסרא, מים שאלו הימנה, חלב נתנה;…
  4. 3115 עם הפשרת הקרח נסע חלבן על פני הנהר, והוא ועגלתו וסוסיו נפלו לתוך המים. טבעה העגלה טבעו הסוסים, ולא משו מן המים אלא אותו בלבד. בכה…
  5. 3116 שלושה שישבו והתווכחו: מי מהם ראוי יותר לשם קשה־עורף, שקרא משה לישראל? פתח אחד ואמר: אני הוא, שיש לו זכות יתירה לכך. אשתקד היה מ…
  6. 3117 שניים רבו בבית־הכנסת, ואמר אחד לשני: על כבודו של מקום אני חס. בוא ונצא מכאן, ומיד אני מסטרך שתיים. החזיר לו השני: איני נשמע לך ו…
  7. 3118 שניים ישבו בבית־אוכל זה כנגד זה. אחד טרח בסעודה, והשני כבר סיים ועישן מקטרתו. יצא גץ מתוך המקטרת וירד על מכנסיו של השני, ולא הרגיש…
  8. 3119 אחד נכנס לבית־הכנסת וביקש מאת הגבאי, שיקראוהו לתורה: נס נעשה לו, והוא חייב לברך ברכת הגומל. עשה הגבאי רצונו; עלה בעל־הנס ובירך,…
  9. 3120 בעל נכנס מבוהל לביתו ואמר לאשתו: זה עתה נעשה לי נס גדול… בשוק ניגש אלי אדם אחד ושאל: “מה השעה עכשיו?” – הוצאתי שעוני מכיסי נסתכלת…
  10. 3121 אורח בא לעיר, הוא ואשתו עמו. למחר קרה אותו אסון: אשתו חלתה. יצא לשאול, אל מי מן הרופאים יפנה, וראה: אדם בעל הדרת־פנים הולך עקב בצד…
  11. 3122 שאל חולה לרופא: אם המעי העיוור אין לו, לפי דבריך, תפקיד בגופו של אדם ואין שום צורך בו – למה חינם טרח בו יוצר האדם ויצרו? החזיר ל…
  12. 3123 זקן שתיין נכנס אצל רופא: בעיניו הוא חש. בדקו הרופא ואמר לו: סבא, או שתחדל לשתות, או שיינטל, חלילה, מאור עיניך. הניח הזקן שכר־ב…
  13. 3124 אכסנאי קבל לפני בעל־האכסניה ואמר לו: נסתכלתי בחדר, שהקצית לי, וראיתי, שהסדינים של המיטה מלוכלכים. החזיר לו בעל־האכסניה: מה בכך?…
  14. 3125 אמר אכסנאי לבעל־האכסניה: בבוקר נכנסתי לחדר־האמבטי ואכלוני הזבובים בכל פה. החזיר לו בעל־האכסניה: איעצך, שמכאן ואילך אל תכּנס לחד…
  15. 3126 אורח נכנס לבית־אוכל לסעוד, והביא לו הדייל צלי. גער בו האורח: למה אתה מניח ידך על הצלי? החזיר לו הדייל: אין בכך כלום. אין הצלי…
  16. 3127 בין מנחה למעריב סיפרו ב"מניין" של העגלונים: בתחילת השבוע הבא ייגלה וייראה כוכב־שבט. נבהל אחד מן החבורה ושאל: שמא יחריב, חלילה,…
  17. 3128 עגלון התפאר לפני חבריו, שהוא בקי בדרך שבין מאזפּבקה לכתריאליבקה יותר משבקי אדם מישראל ב"אשרי". אמרו לו: היכי תמצי? אדם מישראל או…
  18. 3129 רבי יוזיפל, רבה של כתריאליבקה, הוזמן לדון דין־תורה במאזפבקה. לימדו העגלון “הלכות נסיעה” ואמר לו: כשהסוסים יעלו בהר – יטרח רבי ויע…
  19. 3130 נגמרה מלאכתה של מסילת־הברזל, והבריות סיפּרו: מחר יסעו עגלות גדולות בלי סוסים. ליגלג אייזיק בעל־עגלה: הבל־הבלים! אם אין סוסים, אי…
  20. 3131 בלילה נשמע קול דופק בדלתו של ייני. הקיץ הייני ושאל: מי שם? נשמע קול מאחורי הדלת: אני, בּרל שכנך. חבית יין אני רוצה. נתעטף היינ…
  21. 3132 מרגלא בפיהם של סוחרי הרחוב גנשה בווארשה: אריג סחורה יפה היא: מספיקה לשתי סעודות של יום ולשלוש סעודות בשבת, מספיקה לשילוחיה של בת…
  22. 3133 עורך־דין של בעל־בית־חרושת בלודז בא לווארשה לתבוע חוב מאת חנווני לאריג ברחוב גנשה, שלקח סחורה הרבה והעביר זמן שטרותיו ולא פרע. אמר…
  23. 3134 שאלה שאל בחור לאביו: שתי משרות מציעים לו: של פקיד בפוסטה ושל מכרן בחנות. באיזו מהם יבחר? החזיר לו אביו: בשנייה תבחר, בני. חנות,…
  24. 3135 אמר שותף לחברו: נמאסו עלי העסקים, שתחילתם רמאות וסופם אונאה… שמא נסתלק מהם, ומעתה כנים וישרים יהיו עסקינו? החזיר לו שותפו: חדל…
  25. 3136 קונה נכנס לחנות מטעמים וביקש לקנות בשר בּרווז. אמר לו בעל־החנות: בשר ברווז אין לנו היום. אם כן, – אמר הקונה, – תן לי בשר אווז.…
  26. 3137 המניות של בית־חרושת לאריג התחילו מתנוונות ויורדות – ממאתיים למאה ושמונים, ממאה ושמונים למאה וחמישים. לסוף עמדו על מאה ועשרים. בו…
  27. 3138 ההוא שעשה סחורה בּשורי־מרבּק, ובא אצלו טבּח לקנות שור. אותה שעה ישב בעל־השוורים בביתו בסעודה. נכנס אליו משרתו ואמר לו: שמא תטרח ו…
  28. 3139 ערב־שבת הלך מדכּי למרחץ. פגשו אדם אחד ונתן לו שלום. לא החזיר לו מדכי שלום והיפנה ראשו לצדדים. תמה הלה ואמר לו: מה כעס יש לך עלי?…
  29. 3140 מתוך מהומה והבל של מרחץ נתקל יהודי בחברו וחבטו באחוריו חבטה יפה באגודת־הזרדים שבידו. היפנה הנחבט ראשו, וראה החובט שטעה: לא אליו הת…
  30. 3141 חנווני לאריג הוזמן למשפט בתורת עד. קרא לו השופט ואמר: גש הנה, אל השולחן אשר לפני, ואשביעך, שתעיד עדות־אמת. ניגש החנווני אל השולחן…
  31. 3142 מעשה באחד שהוזמן בתורת עד למשפט. שאל לו השופט: מה אתה יודע לספר על העניין שלפנינו? השיב העד: שמעתי כך וכך. אמר השופט: שמיעה א…
  32. 3143 אשה נכנסה לחנות מוכרת דגים. נתנה עין בדג ליטול אותו, ומיד סילקה ידה הימנו. אמר לה החנווני: מה פגם מצאת בדג יפה זה? עיקמה האשה חו…
  33. 3144 אדם ישב באולם הגדול של בית־הנתיבות ושתה טה. ניגשה אליו אשה וילד קטן כרוך אחריה ושאלה: רצונך, שתאמר לי, כמה היא השעה? אותו איש גמ…
  34. 3145 מרגלא בפיו של ראובן־אשר ברודס: שלושה שותפין הן ביהודי: חמישה למאה סוכּר, ארבעים וחמישה – פחד, וחמישים חוצפה. אמרו לו: אנו עדים,…
  35. 3146 הוא היה אומר: כלב בביתו של יהודי, הרי זה סימן, שהיהודי אינו יהודי, או – שהכלב אינו כלב……
  36. 3147 תפסו לאחד, שעלה לתורה בשלושה בתי־מדרשות כוהן ולוי וישראל. הביאוהו אל הרב, ואמר לו הרב: כוהן אתה? השיב הוא: הן, רבי; כוהן אני.…
  37. 3148 בחבורה של משכילים סיפּרו על אדם אחד, שהוא “איש־האשכולות”: חסיד בין החסידים, מתנגד בין המתנגדים ומשכיל בין המשכילים. היה שם אליעזר…
  38. 3149 עקרה באה אל צדיק, שיברכנה… נענה לה הצדיק, שם ידיו על עיניו ובירכה. לאחר שיצאה מלפניו, שאלה את הגבאי: מה טעם שם הרבי יחיה ידיו על…
  39. 3150 שד"ר ארצישראלי בא לווארשה לשם סידור מגבית לארץ־ישראל. נכנס אצל חשוב אחד וביקש מאתו, שלא יפרוש מן המגבית. מיד נענה לו אותו חשוב ונת…
  40. 3151 לפנות ערב של יום קיץ ישבו מפונקי תל־אביב בּקאזינו שעל שפת־הים וקבלו על חום היום: אין אוויר לנשימה לא ביום ולא בלילה, ומי שאינו יו…
  41. 3152 אדם דפק על דלתו של בית בתל־אביב ופתחה לו ילדה כבת ארבע. שמח האיש על עיניה היפות של הילדה ואמר לה: אני אקנה אותך. החזירה לו הילדה…
  42. 3153 היתה חגיגה בגן־הילדים בתל־אביב ובאו גם כמה מן האימהות אל החגיגה. כל הילדים שמחו ורקדו; ילדה אחת כבת חמש, מבנות העולים החדשים הגרמנ…
  43. 3154 בתיאטרון ארצישראלי הציגו דראמה חדשה, וכמנהג הארץ נשלחו להצגה ראשונה כרטיסי כבוד לסופרים, למבקרים ולכל המכובדים, שדרכם לשבת חינם אי…
  44. 3155 הירש־ליב בדחן הטיח דברים כלפי שמים ואמר: עם זה יצרת – לשחק בו. רוצה ישראל לשמוח בחג־הפסח – אין אתה מאכילו מה שהוא רוצה; רוצה ליהנ…
  45. 3156 סוכות יצא יהודי פולני מבית־הכנסת הגדול של ברלין והאתרוג והלולב בידו. עיכבו השמש ואמר לו: מוטב, שתניח אותם כאן. למה יכירו בך הכל,…
  46. 3157 בשעתה היתה שקלוב עיר מלאה יראים ושלמים – ומבריחי־מכס. לימים נתמעטו בה מבריחי־המכס ונתרבו העוברים על דת. אמרו עליה: מתחילה היתה הס…
  47. 3158 קבלו על “הנאמן” של “חברא קדישא”, שהוא עושה הכל כרצונו. הגיעו הדברים לאוזניו, רגז ואמר: בבית־הקברות אני השליט: קובר במקום שאני רוצ…
  48. 3159 כמה שנים עבד ה"נאמן" את הציבור ולסוף מרד: סתם גבאי נוהגים בו כבוד כל השנה, ומורטים לחייו אחת בשנה – בשמחת־תורה, אף “הנאמן” כך; סת…
  49. 3160 תשעה־באב התהלך ילד עם אביו בבית־הקברות וקרא את המצבות: “פ”נ הרב החסיד"… “פ”נ הרב הצדיק"… “פ”נ איש תם וישר"… “פ”נ איש ירא אלהים מר…
  50. 3161 ההוא שקבל לפני חברו: פּסו אמונים מבני־אדם, תמו אמת וצדק מן הארץ. החזיר לו חברו: אין תימה. צא לבית־הקברות, קרא את המצבות ותראה,…
  51. 3162 שניים נכנסו לבית־הקברות וראו: מצבה יפה של שיש, כתובה פנים ואחור מליצות ושבחים. אמר אחד לחברו: לא ידעתי ולא שמעתי בלתי עתה, שהיה א…
  52. 3163 אורח בא לעיירה ונתקל בּלוויה גדולה: אחד מבני־העיירה מת ויצאה העיירה כולה ללוותו. אמר האורח למי־שהוא מן המלווים: ודאי הרב שלכם? ה…
  53. 3164 דרשן בונדאי עמד ודרש ברבים: מיליונים אוכלים איש בשר זרועו, והקפיטליסטים העלוקות אוכלים כל יום פּטל בשמנת. אם אתם, פרוליטרים, בקול…
  54. 3165 בסתיו 1931 התחילו זעזועים גדולים של הלירה האנגלית, ובין מנחה למעריב ישב הפוליטיקן הגדול של בית־המדרש הגדול בתוך חבורה של מקשיבים ל…
  55. 3166 בחורים יצאו לטייל בחבורה והגיעו לבית קופת־מילווה. ראה אחד מהם את השומר של הקופה והשתחווה לו. אמרו לו חבריו: מי הוא האיש, שאתה חו…
  56. 3167 הכל תמהו: גשם בחוץ – גדליה יוצא במקל; שמש בחוץ – הוא יוצא במטריה. הסביר גדליה: המקל והמטריה לא שלי הם, אלא של שכני. גשם בחוץ, י…
  57. 3168 אברהם יצחק ויעקב, שלושה שותפים מלואיסוויל, באו לניו־יורק לצורכי עסק, וכדי למעט בהוצאות סרו למלון בן שישים קומות, ויחדיו שכרו להם ח…
  58. 3169 מת ווּדרוֹ ווילסון, עלה לשמים, ומיד נפתחו לו שערי גן־עדן: חסיד מחסידי אומות העולם היה כל ימיו. עייף מטירדת הדרך, נח יום ראשון מנו…
  59. 3170 שני יהודים ישבו בקרון הרכבת זה מול זה. אחד מהם הרים כל רגע ורגע את ידו והעבירה על פניו, כאילו זבוב הוא מבריח מעליו. אמר לו השני:…