פרנסים גבאים רבנים

כרך א׳ · 228 בדיחות, בסדר שקבע דרויאנוב.

361 – נקוט כלל זה בידך – היה איזיק־מאיר דיק אומר: – אין בין משמש בקודש למסמר נטול־ראש ולא כלום: כיון שנתקע במקום שנתקע, שוב אין אתה יכ…
362 איזיק־מאיר נתקל בגוי חִוֵּר־פנים, עֲקוּם־גֵּב ונפול־חזה. נטפל אליו ושאל לו: – גוי, מה מלאכתך? השיב הגוי: –גַּרְדִי אני. נאנח אי…
363 היה מעשה וּוילנה מרדה בפרנסה התקיף, ביודל אופאטוב, והודיעה לו, שמכאן ואילך אין מרותו עליה. רגז יודל, הכה באגרופו על השלחן וקרא: –…
364 בפניו קראו לו לאופאטוב: “רבי יהודה”; שלא בפניו קראו לו: “יודקה”. פעם אחת נזרק מפיו: – אם לָרָשות אתם צריכים – עלי ועל צוארי, מתח…
365 פעם אחת העיז מדכי חבד פנים כנגד יודל אופאטוב ואמר עליו ברבים, שהוא מלשין ושקרן. מיד נכנסו זקני־הפרנסים לישיבה ודנו את מדכי ופסקו:…
366 כל הפרנסים נמנו וגמרו, לתקן תקנה חדשה בעניני־הצבור; יודל אופאטוב, התקיף שבכלם, לא הסכים ואמר: – אף־על־פי שדעתי דעת יחיד, תהיה הלכ…
367 מגיד בא לעיר וספרו לו: – הפרנס שלנו מוחזק ממזר, אלא שכחו גדול אצל הרשות, והכל יראים מפניו וחולקים לו כבוד, ובשלש רגלים הולך כל הק…
368 ערב שבת קודם חשכה נכנס אדם אחד אצל הרב ואמר: – רבי, אורח אני כאן, וממון יש לי בכיסי, ואת אנשי־המקום איני יודע. בבקשה ממך. קח את מ…
369 משום בטול־תורה לא היה הגר"א מצטרף לישיבותיהם של פרנסי־הקהלה אלא אם כן עמדה על הפרק תקנה חדשה לצורך הצבור. פעם אחת הוזמן לישיבה כזו…
370 שני קוּסטרים באו לביתו של יהודי לגבות ממנו מס הקהלה, ולא היה בידו לשלם. נטלו את הכר מעל מטתו ואת המנורה מעל שלחנו והלכו להם. עמד ה…
371 ההוא שבא אל “הנאמן” של חברא קדישא לקבור את אשתו. תמה “הנאמן”: – לא לפני שנתים מתה אשתך? נאנח האלמן: – לפני שנתים מתה אשתי הראשו…
372 חשוך־בנים חלה. הזמין אליו את הרב ובינו לבינו מסר את רכושו לרשותו לשם צרכי־הצבור. למחר מת ותיכף אחרי הקבורה נכנסו הגבאים של חברא קד…
373 סדר קלפי של חברא קדישא כיצד? מעמידין את הקלפי על השלחן בבית המדרש הגדול, “הנאמן” מימינה והַדַּיָּן משמאלה. מפשיל “הנאמן” את שרוול…
374 בקהלתו של רבי יחזקאל בֵּאנָט בחרו פרנסים חדשים במקום אלו שנגמר זמנם. וכשהוברר, מי הם הנבחרים, אמר רבי יחזקאל: – עכשיו יודע אני, מ…
375 מדכי חבד היה אומר: – פרנס על הצבור למה הוא דומה? לעֹמֶס של שחת בעגלה: “שקץ” מעלהו ו"שקץ" מורידו……
376 סיס נתעשר והסכימו הגבאים והחשובים למכור לו מקום לתפלה בכותל־מזרח, לימים נכנס אדם לבית הכנסת ומצא לאותו סיס, שהוא עומד בכותל־מזרח,…
377 רבי דוד־שלמה איבשיץ, בעל “לבושי־שרד” ו"ערבי־נחל", היה רגיל לדבר בגנותה של סורוֹקִי עירו, ששמש בה כמה שנים ברבנות. לסוף הוזמן לר…
378 רבי יוסף לוֹקש, רבה של דַרַזְ’נְיָה, היה רגיל בפרפרת של ביצים לכבוד סעודה שניה של שבת. פעם אחת, בימות־החורף, קמצה הרבנית ולא הכינה…
379 רבי יוסף היה מוכר יין לבעלי־הבתים לפסח, פעם אחת אירעה לו תקלה גדולה: היין נפחת מן החבית עד למחצה. תהה רבי יוסף: – הַפְחָת מהיכן?…
380 כל ערב שבת היה רבי יוסף נכנס למרחץ, כנהוג, ואשתו הרבנית היתה מתקינה לו קודם מרחץ חלוק נקי לכבוד שבת. ונוהגת היתה הרבנית לשמור את ה…
381 עד שהצבור גמר תפלה של שחרית נכנס אדם אחר לבית המדרש וספר: – כמה מגדולי המטרופולין נתפסו למלכות ודינם קשה. נתחלחל רבי יוסף ומעוטר…
382 שנים באו לרבי יוסף לדין, שמע רבי יוסף טענותיו של התובע ואמר לו: – הדין עמך. עמד הנתבע וטען גם הוא. חזר רבי יוסף ואמר לו: – הואי…
383 שנים באו לרבי יוסף לדין: ספינה שכרו בשותפות והטעינו אותה חטים, ולסוף נמצא בדק בספינה ונתלחלחו מקצת מן החטים. זה אמר: – חטֶיךָ נתל…
384 מכאן ואילך פסקו בעלי־דינים לבוא לרבי יוסף. והיה רבי יוסף יושב ודואג: – מאין יבוא עזרו? עד שישב ודאג נסתכל בחלון וראה: שנים מהלכי…
385 – רבי, – טען אדם אחר לפני רבי יוסף, – חיים אין לי עם אשתי ואני מוכרח לגרשה. כל מה שיש עמי בבית היא מבריחה, שעון היה לי ואף אותו הב…
386 שאלו לרבי יוסף: – רבי, רשאי אדם לישא אחות אלמנתו או לאו? הרהר והרהר רבי יוסף, ולסוף החזיר: – מצד הדין רשאי, אלא חוששני, שמא לא…
387 מעשה ברבי יוסף, שהתחיל גונח מלבו, שאל ברופאים ואמרו לו: – אין לו תקנה אלא שישתה חלב כל־יום. עמדו בעלי הבתים וקנו לו עז, שיהא חלב…
388 פעם אחת נסע רבי יוסף מדרז’ניה עירו לעיר אחרת ופגע בהר. הציץ מתוך העגלה וראה: כמה וכמה אנשים כובשים כביש בהר. תמה ושאל : – כביש בה…
389 וכשהגיע רבי יוסף למקום שנסע לשם והעגלה עמדה, ירד והתחיל מבקש סנדליו על הקרקע. אמר לו העגלון: – רבי, היכן חלצת סנדליך? החזיר לו ר…
390 שנים באו לרב לדין. זה אמר: – נמִיות של־חורף מכרת לי, ואלו אתה נמיות של־קיץ נתת לי. וזה אמר: – לא כי, סתם נמיות מכרתי לך. עין ה…
391 שנים באו לרב לדין. טען התובע ואמר: – רבי, אדם זה רמה אותי. עורות שלמים של שועלים מכר לי, וקרועים נתן לי. אמר הרב לנתבעו: – למה…
392 כמה שנים התפרנס גֵּר מן הצדקה, ופתאום יצא עליו לעז, שערל הוא ומרמה את הבריות. וכשראה הגר, שהנדבות פוחתות והולכות, עמד והלך אל הרב…
393 משכיל מפורסם בא לעירה וחלה. נכנס אצלו הרב לבקרו ואמר לו בלשון־תוכחה: – ברי לי, שלא התפללת תפלת־הדרך, ומשום כך נענשת וחלית. אמר ל…
394 יהודי נכנס אצל הרב שבעירו: – רבי, שאלה יש לי לשאל. תרנגלת שדגרה והולידה אפרוחים – מותר לשחטה לכבוד יום־טוב, או לאו? – מותר – פסק…
395 ערב־פסח בא יהודי אל הרב לשאול שאלה: – תרנגול הודו ותרנגולת הודית יש לו, ואינו יודע, מי משניהם לשחוט לכבוד יום־טוב, ישחוט את התרנג…
396 אשה באה אל הרב: – רבי, שאלה יש לי לשאל: “היארמולקה” של בני הקטן נפלה לתוך תבשיל של בשר. מה דינו של התבשיל? השיב הרב: – סתם “…
397 הרב היה למדן מופלג, אבל גם תמים מופלג. פעם אחת חלה מחלה שהיתה בה סכנה גדולה, ובא הרופא וצוה להקיז לו דם. נבוכה הרבנית ושאלה: – מו…
398 – הרואה אתה למה זכיתי? – התפאר מוסמך לרבנות לפני חברו. – הנה מכתב שקבלתי. כותבים לי הרב החוב" נטל הלה את המכתב מידו, עִיֵן בו…
399 רב מן המקילים פסק לקולא בשאלת הריאה כנגד דעת הרמ"א. תמהו הלומדים שבעיר: – כיצד רבנו עובר על דעת הרמ"א הסביר להם הרב: – אלו הטרפת…
400 רב מן הנקרנים בא לעיר והזמינו השוחט לסעודה בביתו. סרב הרב: – דרכו להחמיר על עצמו ואינו אוכל אלא משחיטת סכין, שהוא עצמו בדקה תחלה.…
401 ההוא שקבל לפני הרב שבעירו: – רבי, חיים אין לה לבתי עם בעלה. שוטה זה לא בעל הוא לאשתו, אלא אסון הוא לה. בטרם בוקר הוא קם כל־יום וי…
402 אורח בא לעירה קטנה ומצא בה ארבעה רבנים. תמה ושאל לאחד מחשובי הקהלה: – ילמדני מר: קהלה קטנה ועניה כזו שלכם, מה צורך יש לה בארבעה ר…
403 עשיר אחד מעשירי העיר שאל להרב על מצב פרנסתו. אמר לו הרב: – אלו היו בעירנו חמשה ששה בעלי בתים כמוך, הייתי מתפרנס ברוָחה ולא בצמצום…
404 מִוִּדּוּיוֹ של רב: – נאמן עלי הַדַּיָּן, שלא רציתי להיות רב. אמרתי: מה לי ולצרה זו, שאהיה חייב להחניף את “הגבירים” של העיר? אבל…
405 שאלו לאחד מפרנסי הקהלה: – מה מצבו של הרב בעירו? החזיר הפרנס: – צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם הרב שלנו, שנתן בו דעה לָצוּם כל יום ש…
406 הרב חלה, בא הרופא, בדקו ואמר: – תקנתו, שישתה חָלב הרבה ויטיֵּל הרבה. בו־ביום קראו פרנסי הקהלה אספה רבה: – מה לעשות ויהא בידו של…
407 רבה של קהלה עניה הוזקק לחזור על הישובים הסמוכים ולקבל נדבות. היו לו גם סוס ועגלה לכך. פעם אחת מצא אותו הפרנס של הקהלה יושב ודואג:…
408 הרב הודיע לפרנס, שהוא מבקש הוספה על שכרו, כדי שיוכל לעסוק בתורה וברבנות מתוך הרוחה. אמר לו הפרנס: – עליך, רבי, אני תמה. כיצד אדם…
409 רב הודיע לפרנסים, שהוא מסתלק מן הרבנות בעירם, משום שהוזמן לרבנות בוורמיזא. – זכות גדולה נתגלגלה לו, אמר הרב, – שישמש ברבנות בעיר…
410 רבי דוד מנובוהרודוק, בעל “גליא מסכת”, חי חיי־עוני והיתה אשתו תובעת ממנו תמיד, שיבקש הוספה על שכרו. פעם אחת התרגז רבי דוד ואמר לה:…
411 חשוב אחד מחשובי העדה בא אל הרב לטול הימנו עצה בעסקי־מסחר, אמר לו הרב: – בעסקי־מסחר איני יודע כלום. לימים שוב בא אותו חשוב אל הרב…
412 אמרו עליו על רבי חיים יעקב ווידרֶביץ, רבם של החסידים במוסקבה, שהיה בקי גדול בצורת מטבע וּמַרְגְלָא בפיו: – לדברי חכמים, שכל החלומ…
413 ערב יום טוב שלח חשוב אחד מחשובי הקהלת לרב שבעירו שקל פחות רבע “מתנת רגל”. נטל הרב את המטבעות מידי השליח ולא זז מלחבבן שעה שלמה. הק…
414 חריפי־וולוז’ין היו אומרים: – רצונך, שתזכה לרבנות? תן דעתך שתצטיד כהלכה. הרמב"ם לא יספיק לך ל"לחם־משנה", ואפילו אם תהיה “מגיד משנה…
415 קהלה אחת בקשה מאת רבי ברוך פרנקל תאומים, רבה המפורסם של לַיְפְּנִיק, שיבחר לה רב מִבֵּין תלמידיו. נענה לה רבי ברוך ונתן עיניו בתלמ…
416 – רבי, – אמר חשוב אחד לרב שבעירו, – תמה אני עליך, שאתה מחניף לעשירים. – בדין אני עושה, – השיב הרב. – בפרוש אמרו: ‘ש"ץ רשאי להחניף…
417 פרנסים קבלו לפני רבי ישראל ליפקין (“סְלַנְטֶר”) על הרב שבעירם, שכל היום הוא עוסק בתורה ועבודה, ואין שעתו פנויה לרבנות. אמר להם רבי…
418 רבי ישראל היה אומר: – רב שקהלתו לא העבירה אותו מן הרבנות – אינו בכלל רב; העבירה אותו– אינו בכלל אדם.…
419 בני־העיר בקשו לסלק את הרב, שלא היה מקובל עליהם, ולמנות אחר במקומו. אמר להם הרב: – על־פי דין תורה אסור לי לעשות רצונכם ולהסתלק. א…
420 שנים באו לרב לדין. עד שהתובע עמד וטען מצא הנתבע שעת־כושר ללחוש להרב, שמחר יביא לו זוג אוזים מפוטמים… שמע הרב את הטענות ואמר לבעלי־…
421 שנים באו לרב מקבל־שוחד לדין. שמע הרב את טענותיהם ואמר להם: – הדבר טעון עיון. שובו ובואו מחר… מיד הבין אחד מבעלי הדין, למה מְעַנּ…
422 שנים באו לרב לדין. עד שהתובע עמד וסדר טענותיו מצא הנתבע שעת־כושר לשחד את הרב, וכשגמר התובע לטעון אמר הרב לנתבע : – ומה תשובה אתה…
423 רב הטה דין בשכר עשרה שקלים. אמרו לו: – כיצד רב בישראל מוכר נשמתו בעשרה שקלים? החזיר הרב! – לא הוא ולא מקצתו. את נשמתי מכרתי זה…
424 שאלו לליצן חריף: – מפני מה מצוי שבר אצל רבנים? החזיר הליצן: – בואו ואסביר לכם. התורה אמרה: “כי הַשֹׁחַד יְעַוֵּר” וחכמים אמר…
425 אמרו עליו על דַּיָּן שנתחרש: – משמע שהבטיחו ליתן לו שוחד, וְרִמו אותו ולא נתנו לו. אלו נתנו לו והיה רואה ונהנה, היו עיניו לוקות,…
426 בעיר אחת של גליל לבוב שִׁמֵּש רב, שהיה מפורסם לגדול בתורה ובחכמה, אבל היה חשוד על מִקַח־שוחד. פעם אחת כתב לו רבי יוסף־שאול הלוי נַ…
427 מעשה בדין מפורסם, ששמט הַשְׁלָשׁות הרבה וברח למדינת־הים. אמרו עליו: – “בְָּרַח דַּיַּן־אמת”……
428 כשבקש רבי צבי־הירש חיות לעלות לכסא הרבנות של זאלקווה שאלו הפרנסים את רבי יעקב־משֻׁלָּם אורנשטין, רבח של לבוב, ורבי יעקב־משולם הסכי…
429 ההוא שבא לרבי אהרן חורין, הרב הרפורמי הידוע, ואמר לו – רבי, מעירי באתי אליך לדון עם הקדוש ברוך־הוא, שיש לי עליו כמה וכמה תביעות,…
430 מִנין לרב, שגם הוא מצֻוֶּה על יראת שמים? – שנאמר: את ה' אלהיך תירא – לרבות תלמידים־חכמים".…
431 מנַּין לרבנים, שאינם בכלל ישראל? – שתִּקנו לאמר ב"קדיש" על ישראל ועל רבנן". [נוסח אחר: מנין לרב, שאינו בכלל ישראל? – שאל את הרב…
432 מדרכם של רבנים, שבמכתבים ובשאלות ותשובות הם מפליגים בשבחים זה לזה. ועליהם היה אומר רבי נפתלי־צבי יהודה ברלין (הנצי"ב") מווֹלוֹז’ין…
433 פעם אחת סנט הפרנס ברב שבעירו: – רבי, על כבודך אי אתה חס, בבגד בלוי אתה יוצא לשוק. החזיר לו הרב: – למה אתנאה? הכל יודעים אותי כא…
434 אמר פרנס לרב שבעירו: – רבי, כלנו יודעים, שגדול אתה בתורה וביראה. אבל חוששים להדיוטות, והללו מביטים אחריך, כשאתה מְסַיֵּם שמונה־עש…
435 – ערב־שבת ישב רבי איזל חריף בבית המרחץ ורחץ לכבוד שבת. נגש אליו אדם אחד מאחוריו והצליף לו על גבו בדרך שחוק. וכשהפנה רבי איזל את רא…
436 אמר משכיל לרב: – תמה אני: גדולי־התורה הקדמונים היו גדולים גם בחכמה, כגון רב סעדיה, הרמב"ם, הרלב"ג וכדומה, ואלו גדולי־התורה של עכש…
437 רב מפורסם חלה, ומחמת חולי סרב לראות את חשובי־העיר, שבאו אצלו לבקרו. וכשבא אפיקורס אחד לבקרו הסכים הרב, שהלה יכנס אליו לחדרו. אמרו…
438 שני אחים: אחד רב ואחד בַּלָּן, והיה הרב מתנהג בגאוה מרובה כלפי הבלן. אמר לו הבלן: – אלו הייתי אני מתגאה עליך, היה הדין עמי, בשביל…
439 אמר עגלון לרב מפורסם, שנסע עמו בעגלתו: – רבי, קום ולבש גלימה שלי וקח את השוט בידך ושב על דוכני ועשה עצמך עגלון, ואני אלבש איצטלה…
440 “מנין” רבנים נזדמנו לפונדק אחד, וכשהגיעה שעת־מנחה לא היה בהם מי שֶׁיֵּעָשֶׂה ש"ץ. נמלכו ואמרו לעגלונם: – ש"ץ תהיה לנו. סרב העגלו…
441 הנצי"ב מִווֹלוֹז’ין היה אומר: – תלמידי כלם מופלגים בתורה ועתידים להיות רבנים בישראל. במקרא הם בקיאים מתוך הגמרא, ובגמרא הם בקיאים…
442 הרב הקודם היה קטן בקומה, אבל גדול בתורה. כשמת, ירש את כסאו רב גדל־קומה, אבל לא גדל־תורה. וכשנכנס לבית המדרש וישב אל השלחן, שעליו ה…
443 יחזקאל ראטנר, מחשובי מוהילב ולומדיה, פלגאה היה מטבעו, וכל מי שֶׁשִׁמֵשׁ שם ברבנות נכוה בלשונו החריפה. וכשמת הרב של העיר והציעו רבנ…
444 אשה באה אל המ"ץ לשאול שאלה: – על־פי טעות תחבה כף של חלב בקדרה של בשר. זקף המ"ץ את אגודלו, קמט את מצחו והחזיר: – כף של חלב וקדרה…
445 רב בא לעיר על־מנת לעלות שם לכסא הרבנות, שהיה פנוי אותה שעה. כדי להתחבב על ההמון היה מאריך בתפלה ומתנהג בחסידות מרובה, וכשנכנסו אצל…
446 אחד מבני העיר הפליג בשבחו של הרב ואמר: – יש בו ברבנו ממדותיו של הקדוש ברוך־הוא, של משה רבנו ושל אריסטו. אמרו לו: – גוזמא קתני!…
447 חַיָּט ליטאי הלך לאמריקה ונעשה שם רב. לימים בא אליו אחיו, חיט כמותו, וראה אותו נוהג ברבנות, שתק ולא אמר כלום. למחר הלך “הרב” לפדיו…
448 קהלה חשובה באפריקה העמידה לה רב־חזן־שוחט. שבת ראשונה אחרי “לכו נרננה” נגש אליו ראש־הקהלה ושאל: – רבי, איזו פרשה יקראו מחר? זעף ה…
449 שאלו לפרנסה של קהלה גדולה ברוסיה: – מה ראיתם להעמיד לכם “רב מטעם” כבד־פה? נאנח הפרנס והשיב: חייכם שהיינו מוכרחים לכך, משום שלא…
450 ביום ראשון של ראש השנה מרד השופר והתקיעות יצאו מתוכו רסוקי אברים. ישבו הגבאים וטכסו עצה: – מה לעשות לו לשופר, שלא יעמוד במרדו גם…
451 ההוא שבא ל"רב מטעם" שבעירו לרשום בספר־הפקודים את הילד שנולד לו. ברכו “הרב” ברכת מזל טוב ושאל: – מה שם תקרא לבנך? – דן, – השיב ה…
452 שלשה רבנים היו לה לבוברויסק: רבי רפאל שפירא – רבם של המתנגדים, רבי שמריה־נח שניאורסון – רבם של החסידים, ושלישי – “הרב מטעם”. פעם א…
453 בשבת־חנוכה דרש הרב־הדוקטור ב"היכל" המפואר וספר בשבחו של יוסף: – צדיק גדול היה יוֹזֶף. זליכה היפה בנשים נשאה עיניה אליו, יום־יום ש…
454 המגיד מַריָצֶה נזדמן לקרון אחד של הרכבת עם שני רבנים־דוקטורים, שהרבו שיחה עם אשה יפה. נתן המגיד עין בהם ואמר להם : – מסתכל אני ור…
455 המגיד מֵרַיָּצֶה היה אומר: – שלשה דוקטורים הם: “סומך נופלים” – דוקטור לנכפים; “רופא־חולים” – דוקטור לכל מיני מחלות; “מתיר אסורים”…
456 הרב מלבים הוזמן למסבה של עסקנים, היו שם גם חמשה רבנים־דוקטורים מן “המתוקנים”, וכשהוא נכנס לחש אחד מחמשה אלו לשכנו דרך לגלוג: – הל…
457 אחרי הדרשה ב"היכלם" של “המתוקנים” נגש יהודי פולני אל הרב הדוקטור ואמר לו: – יפה דרשת, אדוני הרב. אבל תמה אני, שאתה עובר על לאו מפ…
458 כשמת הרב הזקן נצחו “המתוקנים” והעמידו במקומו רב־דוקטור. למחר נכנסה אצלו אשה ותרנגולת שחוטה בידה: – רבי. מחט מצאתי בקורקבן… הפסיק…
459 רבי שמשון־רפאל הירש היה אומר: – משרבו רבנים־דוקטורים בישראל נעשתה היהדות חולנית.…
460 רב־דוקטור התוכח עס למדן ליטאי בדבר הלכה. לסוף נתרגז הליטאי וקרא לו עם־הארץ. כָּעס הרב־הדוקטור כָּעס גדול: – כיצד אתה מעיז פנים ל…
461 ליטאים ישבו ודנו בחבורה: – מפני מה פטורים רבני־אשכנז מעבודת־המלך? נענה אחד מן החבורה ואמר: – בנוהג שבעולם, חילים שבשורה שוים לק…
462 מנין למגיד, שתחלה ידרוש ואחר־כך יחזור על הפתחים ויבקש נדבות? – שנאמר: יהמו ככלב", ואחר־כך־ויסובבו עיר.…
463 שאלו למגיד מֵרַיֶּצָה: – שנה שאנו עומדים בה מה היא – מעוברת או פשוטה? השיב המגיד: – לא מעוברת ולא פשוטה, אלא חסרה חודש שלם. אמ…
464 מגיד נכנס אצל עשיר לבקש נדבה. אמר לו העשיר: – מה שמך, רבי מגיד? – אַבָּא שמי, – השיב המגיד. הוציא העשיר ארבעה זהובים מכיסו ונתן…
465 אמרו לו לרבי יעקב, המגיד מדובנה: – מוכיחם של ישראל אתה ומבקש שכר! השיב רבי יעקב: – אף הקדוש ברוך־הוא כך, – לא חנם הוא מוכיח……
466 מגיד מפורסם בא לעיר, וכשהוזמן לדרוש בבית המדרש הגדול אמר: – אם תשלמו לי תחלה־אדרוש, ואם לאו־לאו. אמרו לו: – כלום מנהגו של עולם…
467 מגיד מפורסם בא לעיר, ובערב, קודם שהלך לבית־ המדרש לדרוש, נכנס אצל עשיר מעשירי העיר ובקש, שילוה לו עשרה שקלים. תחלה הסס העשיר, ולסו…
468 מגיד עמד על הבימה ודרש, פתח בדברי אגדה, עבר לדברי תוכחה – והצבור ישב והתנמנם. הסתכל המגיד לצדדים וראה: מאחורי הבימה עומד זקן אחד ו…
469 שבת קודם מנחה דרש מגיד בבית־המדרש, ולמחר יצא לחזור על הפתחים ולבקש נדבות, כנהוג. נכנס אצל אחד מן החשובים וקבלו הלה בסבר פנים יפות,…
470 מגיד עמד על הבימה עטוף־טלית עד למעלה מראשו ודרש, ודרש… נשתעמם הצבור והתחיל נשמט אחד־אחד. ראה השמש, שהוא נשאר לבדו עם המגיד, עלה אל…
471 – אדם דומה לחַיָּט פּוֹלָנָי: מה חיט פולני כל־זמן שהנשמה בקרבו הוא חי, ולסוף הוא מת אף כל אדם כך……
472 – משל לבן סורר ומורה. בן שש טפס ועלה על סולם גבוה ונפל ונגדמה ידו. בן תשע עלה לראש־אילן ונפל ונקטעה רגלו. וכשגדל ומלאו לו עשרים וא…
473 – לְסֻסָתִי ברכבי־פרעה דמיתיך, רעיתי. נמשלו ישראל לסוסים. סוס המתנער מרבצו תיכף כשבעליו נגש אליו – סוס שבסוסים הוא. סוס שאינו מתנע…
474 – בואו, אפיקורסים, וראו: תרנגול יש לו מסרק בראשו ואינו סורק שערו בשבת; אתם אין לכם מסרק בראשכם וסורקים שערכם בשבת… עֵז לא למדה…
475 – אוי לעינים, שכך רואות! נשים יוצאות לשוק וראשן פרוע… כמה גדול החטא וכמה קשה העונש!… מעשה באשה שמתה וקברוה. למחר מצאו קברה פתוח וה…
476 שבת פרשה נצבים דרש המגיד והקשה קושיה חמורה: – אתם נצבים היום כֻּלְכֶם… ראשיכם, שבטיכם ומלכיכם"… בשלמא ראשים ושבטים ניחא, שהיו רבי…
477 ביום־גנוסיה של המלך דרש מגיד־העיר מענינא דיומא. דרש ודרש וְסִיֵּם: – יהי רצון והמלך ירום הודו וזוגתו תחיה והשרצים שלהם יאריכו ימי…
478 מגיד עני הלך בדרך והדביקו גוי בעגלה טעונה שחת. אמר לו המגיד: – גוי, חלוק לי מקום בעגלה. חלק לו. וכשהגיעו לעיר פרש הגוי לשוק למכו…
479 עשיר תלמיד־חכם היה קונה ספרים והרבה עסק בתורה ביום ובלילה. כשמת הספידו מגיד־העיר קודם הוצאת המטה, רמז בידו כלפי המת המוטל על הקרקע…
480 בזמנו של דוד פרידלנדר שמש רבי צבי־הירש מווֹיְדִיסלֵב מגיד בברלין. פעם אחת התוכח עם חבריו ותלמידיו של פרידלנדר, שבקשו לתקן את התפלה…
481 רבי משה־יצחק דרשן, המגיד מִקֶּלֵם, בא לכרך אחד מכרכי־הים ודרש ברבים. למחר נכנס אצלו פרנס גלוח. והתחיל אומר לפניו דברי כבושים, שהוא…
482 רבי צבי הירש, המגיד מווידיסלב, בא לברלין קודם ימים נוראים, וכשהלך בראש השנה להתפלל וראה שהתוקע גלוח. נטל מאת הגבאי רשות לדרוש קודם…
483 משכילים התוכחו עם רבי צבי הירש ואמרו לו: – תמהים אנו עליכם, החרדים, שאתם דוחים אותנו בשתי ידיכם. כלום אנו מתכונים, חלילה, לעקור ד…
484 רבי משה־יצחק, המגיד מִקלם, בא לעיר לדרוש והתנה עמו הגבאי של בית המדרש, שלא ירעיש עולמות, כדרכו, על קצוצי פאה ומגולחי זקן. נסתכל בו…
485 רבי משה־יצחק בא לדֻבֶּלן, הסמוכה לריגה. בשבת ראה בבית הכנסת רבים מתפללים בלי טליתות, והסבירו לו: – ערב שבת באים הללו מריגה לכאן ב…
486 מגיד נכנס אצל בעל הבית לבקש נדבה, וכדי להתחבב עליו פתח בדברי אגדה: – פסוק ראשון שבתורה כֻּלּוֹ מוקשה. בראשית" – למה? היה לו לכתוב…
487 מטיף מן “המתוקנים” התארח בבודאפשט ודרש ב"היכל" החדש. באו רבים לשמוע את הדרשה ובתוכם גם יצחק־יהודה גולדציהר. וּכְשֶׁסִּיֵּם הדרשן ו…
488 מת אדם חשוב, הספידו המגיד של העיר וסים: – “ברוך אתה בבואך” – לעולם הבא. “וברוך אתה בצאתך” – מן העולם הזה. היה שם ליצן אתר, נענה…
489 מת “הגביר” של העיר והזמינו בניו ספדן מפורסם לספיד לו. האריך הספדן בהספדו שעה שלמה והקהל לא הוריד אפילו דמעה אחת. לאחר שֶׁסִּיֵּם א…
490 מת הרב של העיירה ושלחו הפרנסים להביא ספדן מפורסם מן הכרך הסמוך. סרב הספדן והחזיר תשובה: – היום אינו יכול לספוד ולבכות: אשתו מתה ע…
491 – שד"ר בא לעיר וְאִכְסְכוֹ הפרנס בביתו. אכל ושתה השד"ר ונח מן הדרך, תלה מנעול בְּתַרְכּוּסו ויצא לראות את העיר וכשחזר, נסתכל וראה:…
492 מעשה באחד, שבא אל הרב לטול “קבלה” לשחיטה, תהה הרב על קנקנו ושאל: – אוגרת מה פרושה? השיב הַנּבְחָן: – אוגרת פרושה – בתולה שה…
493 אחד שלמד שחיטה בא אל הרב לטול “קבלה”. בדקו הרב ואמר לו: – רואה אני, שבקי אתה בהלכות שחיטה, אבל ל"חוץ" אני חושש, אמר לו המיועד לה…
494 השוחט של העיר הודיע להרב, שהוא מסתלק מאומנותו, חמה הרב: – מה ראית? השיב השוחט: – רבי, “הספר הַקָּנֶה” בא לידי וראיתי, כמה אזהרו…
495 שוחט בעיירה קטנה, שלא הספיקה לו אומנותו זו כדי חיונה, נמלך וצרף לה עוד אומנות אחת ונעשה שָׁעָן. לא היו ימים מועטים ואמרו עליו: –…
496 יצא רנון על השוחט, שנכשל בדבר עבירה, והעבירו הרב מן השחיטה. העיז השוחט פניו בפני הרב ואמר לו: – רבי, אף על בתך הבתולה מרננים בעיר…
497 רב ושוחט התוכחו זה עם זה וקפח השוחט את הרב. היה שם מחודד אחר ואמר: – נמצאנו למדים: מקום שיש שוחט פקח אסור לו להרב להיות בהמה……
498 שאלו למחודד מִנַין לחזנים, ששוטים הם? השיב המחודד: – הריהם יורדים לפני התיבה, שכתוב עליה: “שויתי ה' לנגדי תמיד”, ומקרא מפורש הו…
499 פרק שירה: עמוד מה הוא אומר? – “מי פתי – יסור הֵנָה”.…
500 שאלו לאברהם בר גוטלובר: – חזנים מי תקן? השיב הזקן: – חזנים שלמה תקן, שכֵּן העיד רחבעם בנו: “אבי יִסֵּר אתכם בשוטים”…
501 שלשה באו אל הפרנס שבעירם לבקש הוספה על שכרם – רב, שַׁמָּש וחזן. אמר להם הפרנס: – פסקו לי פסוקיכם ואדע, למי מכם יש להוסיף תחלה. פ…
502 בליל־שבת מקדש החזן על היין בבית הכנסת, ובמוצאי־שבת לא הוא אלא הַשַּׁמָּשׁ מבדיל על היין בבית הכנסת. מה טעם? – שאמרו: "אם אין דעה…
503 שאלו ליוסי גוֹלְדָה’ס: – מִנַּיִן לחזנים, ששוטים הם? החזיר יוסי: – אלו לא היו החזנים שוטים, לא היו צועקים בקול מה שאחרים אומרים…
504 ועוד שאלו ליוסי גולדה’ס: – קימא לן: כל החזנים שוטים; והרי אתה חזן ואין אתה שוטה? החזיר יוסי: – מלמד, “שאין מביאים ראיה מן השוטי…
505 שאלו לרבי ברוך מרדכי: – מהיכא מיתיכן לה, שסתם חזן – שוטה? השיב רבי ברוך־מרדכי: – מפלפולא מיתינן לה. קימא לן: העושה שליח פקח – ח…
506 ליצנים ישבו ודנו בחבורה: – כמה טפשים כתבו להם לישראל? נענה אחד מן החבורה ואמר: – כמה איני יודע, אבל לא פחות מאחד לכל עשרה מישרא…
507 שאל רב לחזן: – מנין לחזן, שטפש הוא? החזיר לו החזן: – הַסְבָרה מחייבת, שֶׁכָּךְ. כיון שאינו לא בתורה ולא בחכמה, מה ראה להיות חזן…
508 ראש השנה קודם מוסף פתח החזן “הנני העני”, ומיד הרכין ראשו כלפי התיבה וכל גופו התחיל מרתת. ראה הקהל ונהנה: – חזן בעל־בכי. היה שם ב…
509 ראש השנה אחרי מוסף שאל החזן את הגבאי: – מוספי היום מהו בעיניך? השיב הגבאי: – מתפלא אני על כח־זכרונך. לא הבין החזן: – מה ענינו…
510 שמיני עצרת התפלל חזן “גֶשֶׁם”, ועד שסים התחילו גשמים יורדים. לאחר התפלה נגש אל הגבאי ואמר לו: – התפאר נא עלי: מן השמים נענו לי, ו…
511 הביטו אחרי יוסי גולדה’ס ומצאו, שאינו מתפלל תפלה בלחש. אמרו לו: – רבי יוסי, האי מאי? החזיר יוסי: – כך דיני. חזן אינו מתפלל אלא ב…
512 גמרא של חזנים תנו רבנן: עמדו בתפלה, אף־על־פי שיש שם בחור שֶׁקולו ערב, אין מורידין לפני התיבה אלא נשוי. מאי טעמא? – שיהא לבו נשב…
513 הנצי"ב מִוּוֹלוזִ’ין היה מקפיד, שחזן יהא גם שוחט, כדי שבעל־כרחו יהא זהיר במצוות: – חזן. – היה הנצי"ב אומר, – דינו כדין שור המועד:…
514 מִנַּיִן שאין ממנים חזן על הצבור אלא אם כן הוא גם שוחט? – שנאמר: “רוממות־אל בגרונם וחרב פיפיות בידם”…
515 סוחר שב לביתו מגינשפרינג, ובין מנחה למעריב ספר בבית־המדרש על הגדולות ועל הנפלאות שראה שם: – בית כנסת חדש בנו בגינשפרינג והעמידו ב…
516 הגבאים נמנו וגמרו לְמַנּוֹת חזן אחר במקום הזקן שנפסל קולו. אמר להם הזקן: – חייכם, רבותי, שֶׁקּוֹלִי חזק, ברוך השם, כשהיה, והא ראי…
517 אגדה של חזנים. בשעה שברא הקדוש ברוך־הוא את העולם עלה במחשבה תחלה ליתן ארבעים שנה לכל בריה, נכנס סוס ושאל: – מה תהא מלאכתי? השיב…
518 חזן בא לעיר עם משורריו ומכר כרטיסים “לשמוע אל הרנה ואל התפלה”. וכשירד לפני התיבה הוברר, שאין כאן לא רנה ולא תפלה, אלא שברי קול צרו…
519 שבת קודם מוסף נגש אורח אל הגבאי ובקש רשות לירד לפני התיבה: הוא יודע פרק בחזנות. הסכים הגבאי. לאחר שֶׁסִּיֵּם ועלה מן התיבה נגש האו…
520 עשיר בקש מאת הגבאים, שיעשו אותו ש"ץ למוספים של ימים נוראים. תמה כל הצבור: – עשיר כמותו מה צורך יש לו בחזנות? הגיעו הדברים לאזניו…
521 בחבורה של חזנים ספרו: – פלוני בן פלוני כבד־פה היה כל ימיו; הלך לאמריקה ונעשה שם חזן. נענה אחד מן החבורה ואמר: – אף משה רבנו כך.…
522 כשהיה רבי שבתי כהן, בעל “הש”ך", פרנס בווילנה, נתן עינו ברבי משה רבקה’ס, בעל “באר־הגולה”, למַנּוֹתוֹ חזן בבית־הכנסת הגדול, מחו חברי…
523 בדורות הקודמים היו החזנים נוהגים ליתן אגודל אל תחת סנטרם כשהרימו קולם בשעת התפלה, וכך נהג גם בצלאל, חזנה המפורסם של אודיסה. פעם אח…
524 כשהזקין בצלאל וסלקוהו מן החזנות בבית הכנסת הגדול, הזמינוהו הַסַּיָּסִים למוספים של ימים נוראים בבית־הכנסת שלהם, – וסרב להם. באו הק…
525 ניסי (ניסן) הבָּלזאי היה כחו גדול בחבור נגונים לתפלה, אבל קולו היה צרוד ומרוסק, ובעקר היה סומך על משורריו. וחשוב גדול היה ניסי “בח…
526 ניסן בלומנטל האודיסאי היה מקפיד, שלא יקרא לי אדם בפניו אלא בשמו או בשם משפחתו, ולא יכנהו “חזן”. פעם אחת אמר לו שלמה זולצר: – תמה…
527 בחרסון שמשו בזמן אחר שני חזנים ידועים: מינקובסקי והלפרין. מינקובסקי היה מתלמידיו של ניסי הבלזאי, ועתים בקש להתפלל דוקא בנוסח החזנו…
528 חזן נַוָּד בא אל חזנה המפורסם של בודאפשט, הפרופיסור פרידמן, ובקש מאתו, שיתן לאחד ממשורריו, ללכת עמו לעיירה הסמוכה: עתיד הוא להתפלל…
529 חזן עני קבל לפני פרידמן, שאבד לו קולו, והרי הוא צריך למתנת בשר־ודם. הוציא פרידמן זהוב מכיסו ונתן לו וכשראה פרידמן, שנתכרכמו פניו ש…
530 ישראל קופר עמד בווילנה בשוק וספר עם חבורה של בעלי־בתים. פתאום זנק כלב מאחת החצרות והתחיל נובח. לגלג אחר מן החבורה ואמר: – סִמָּנֵ…
531 הרב הישיש, גאונה וגאותה של העיירה, חלה בעצירות ונסתכן. בשלישי למחלה ראו ראשי־העדה, שאין לרב תשועה ברופאים, וגזרו תענית: קראו “ויהל…
532 רב חדש נתמנה בעיר וראה, שהשמש הזקן טורח במלאכתו כל היום: עם בוקר הוא מקיש על התריסים ומעיר את העם לתפלה, ביום הוא שואב מים וחוטב ע…
533 שמָּש בא אל הגבאי לבקש הוספה על שכרו: – עבודת פרך הוא עובד, עשרים וחמש שעות ביום. – היכי תמצי? – לגלג עליו הגבאי. – אין במעת־לעת…
534 בִּירְקנהַים נכנס לרסטורן כשר ומצא את השמָּשׁ “בעל־התענית” שלו יושב ואוכל כאחד האדם. כָּעַס כַּעַס גדול: – רמאי! כך אתה צם?…
535 שנה־שנה היה השמָּש מזכיר ל"גביר" יום פטירת אביו, וה"גביר" היה נותן לו שכר־טרחה בעין יפה. פעם אחת נמלך השמש ואמר: – “הגביר” טרוד ב…
536 מלמד הקריא לתלמידיו: “כי השחית כל־בשר את דרכו על הארץ, מפרש רש”י: אפילו חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן". קפץ תלמיד אחד ושאל: – ר…
537 כשהגיעו התלמידים בפרשת “שמיני” לכתוב: “ואת הכוס ואת השָׁלָך ואת הַיַּנְשוף”, עקר תלמיד אחד את עיניו מתוך החומש" ושאל: – רבי,…
538 ב"חדר" למדו, פרשה “בחקותי”. הגיעו ל"ונתתי גשמיכם בעתם", ומפרש רש"י: “בעתם, בשעה שאין דרך בני־אדם לצאת, כגון בלילי־רביעית ובלילי שב…
539 כשהגיעו התלמידים לכתוב: “זכרנו את הדגה, אשר נאכל במצרים”, הקשה החריף שבהם: – רבי, למה נאמר: “אשר נאכל”, אשר “אכלנו” היה לו ל…
540 כשהגיעו ל"וישמע יתרו כהן מדין, חתן־משה" הקשה תלמיד אחד: – רבי, בת ליתרו מהיכן? הלא גַּלָּח היה, וכיצד נשא אשה? תרץ המלמד: –…
541 איזיק־מאיר דיק וגבריאל בנו טילו ברחוב־היהודים בוילנה, עד שהם מטילים הגיע לאזניהם קול־דברים יוצא מבית אחד" – עכשיו נלך לנקבות" –…
542 עמדו במסכת פסחים והגיעו לְמַה ששנו כפרק “כל־שעה”: “ואלו ירקות, שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח – בחזרת, בתמכא”. עקר תלמיד אחד את…
543 למדו פרק שני של מסכתא ביצה והגיעו לאותו מעשה של רב הונא, שֶׁדָּחָה לרב אויא סבא ואמר לו: “עורבא פרח!” – עין המלמד ברש"י ומצא…
544 מלמד היה רגיל לחדד את התלמידים ועל כל מסקנה שבש"ס היה שואל: “ודילמא איפכא”? – פעם אחת למדו פרק ראשון של מסכתא כתובות והגיעו לבריית…
545 – רבי, – שאל תלמיד אחד בשעת ההפסקה, – מה טעם משתכרים מן היין? הסביר לו המלמד: – שני יְצָרִים יש לו לאדם – יצר טוב ויצר רע. כל־זמ…
546 מלמד מספר עם תלמידיו על הויות־העולם: – סתם־אדם לובש חלוק נקי כל ערב שבת, אחרי מרחץ; סתם־עשיר לובש כל יום ויום; רוטשילד לובש שלש פ…
547 מצאו למלמד, שירד מעיירתו ליריד הגדול בכרך הסמוך. אמרו לו: – מלמד, מה ענינך ליריד? החזיר המלמד: – מי יודע, שמא תמצא לי עֲגָלָה ש…
548 מעשה במלמד, ששלחה אותו אשתו אל הַשְׁכֵנָה לקחת מאתה שני חלמוני ביצים. אמרה לו הַשְׁכֵנָה: – מה כלי הבאת? הסיר המלמד את היארמולקה…
549 מלמד עני הזמין לו הקדוש ברוך־הוא “מעמד” בכפר סמוך לעיר, ומכאן ואילך לא היה בא לביתו אלא מפסח לפסח, אמרו לו: – מהלך שלש פרסאות מן…
550 שׂר גדול בא לעיירה והציגו לפניו את כל המשמשים בקודש, וגם את המלמד של התלמוד תורה. נסתכל בו השר ושאל: – כמה ילדים יש לו? – שלשים…
551 מלמד הלך לכפר לקנות עז. קנה והביא לביתו ואמר לאשתו: – הרי לך עֵז שֶׁבָּעַזִים: שלשה לוגים חָלָב היא מביאו כל־יום. נסתכלה האשה בב…
552 איסר מלמד היה אומר: – שלשה רובלים היו לי לעצמי לפני כמה שנים בסוף “הזמן”: חמשה רובלים היו לו לחותני קודם שהשיא לי את בתו; עשרים ו…
553 מלמד נכנס לבית המדרש ומצא יהודים יושבים ולומדים “חיי אדם”. הפסיק אותם מלמודם ואמר להם:. – דעו לכם, רבותי, שאלמלי אני קיסר הייתי ע…
554 מלמד בן־מלמד כתב לאביו ובקש, שישלח לו קצת כסף, משום שהשעה דחוקה לו. החזיר לו אביו: – פקח שכמותך, מה ראית לשטות זו? ממה נפשך: אם…
555 בחבורה של יהודים נשאלה שאלה: – אימתי יָכֹל מלמד לטַיֵּל עם אשתו בשוק? נענה אחד, מי שהיה מלמד, ואמר: – מלמד יָכֹל לטַיֵּל עם אשת…
556 אב מסר את בנו למלמד, ולמחר בא המלמד ובקש לקבל שכרו לכל “הזמן” כֻּלּוֹ. אמר לו האב: – מה ראית? השיב המלמד: – היה מעשה ותלמיד…
557 מה טעם אין מעמידים מלמד אלא לחצי שנה (“לזמן”), ולא לשנה שלמה? – ממה נפשך: אם יעשה מלאכתו באמונה חזקה שישחֵף וימות בתוך “הזמן” ויה…
558 אמרו לו למלמד: – בדקנו ומצאנו שאתה עצלן ונוטל שכר־למוד חנם. החזיר המלמד: – לא שכר־למוד אני נוטל אלא שכר־בָּטלָה אני נוטל, ונאמן…
559 מסורה של מלמדים: שלש צעקות צועק מלמד וְכֻלָּן מְסַימות ב"אנכי": בתחלת “הזמן”. כשהוא מבקש למצוא תלמידים, הוא צועק: הבה לי בנים, ו…
560 מה בין חוטב עצים למלמד? – חוטב עצים, עם כל גוי וגוי שמתוסף לו מלאכתו נעשית קלה יותר; מלמד, עם כל גוי וגוי שמתוסף לו מלאכתו נעשית…
561 היתה ברית מילה בביתו של עשיר, וכטוב לב בעל־הברית ביין קם וחלק מתנות למשמשים בקודש: למוהל נתן עשרה זהובים ולמלמד שבביתו נתן שני זהו…
562 כשהיה יהל"ל נער הביאו אביו לרבי אַיזל חריף. שיתהה על קנקנו, שאל לו רבי אַיזל: – רַבְּךָ מי הוא? השיב הנער: – המלמד הַבִּירְזָ’א…
563 סופר־הקהל היה רגיל לכתוב כל המכתבים של “הגביר”, והלה לא שלם לו אפילו פרוטה אחת שכר־טרחה. אמרו לו: – שוטה שבעולם! אם אין הוא משלם,…
564 סופר־הקהל שִׁמָּש במלאכתו עד זקנה ועד שיבה, וכל ימיו היה כותב אות פ" מלמטה למעלה. פעם אחת אמרו לו: – מה טעם אין אתה כותבה כדרכה –…
565 סופר סת"ם שִׁבַּח לפני חבורה של יהודים את תְּפִלָּיו שאין כמותן מהודרות, נענה אחד מן החבורה ואמר לו: – כל השבחים הללו למה? הכל יו…
566 כשהגיעה שעתו של בעל “הלוח” להסתלק מן העולם, קרא לבנו ואמר לו: – בני, אני אין לי לא נכסים ולא ממון בעין. לפיכך בוא ואוריש לך סוד “…
567 מחבר הביא לרבי יחזקאל־פיבל, המגיד הווילנאי המפורסם, פֵּרוש שחבר לרש"י והתפאר לפניו, שיש בידו הסכמות מאת כמה גדולים, וְכֻלם מרבים ב…
568 מחבר הביא לרבי אָבֶּלי פּוֹסְבִילֶר, רבה של וילנה, פְּרוש שכתב לספר מִשְׁלֵי ובקש מאתו הסכמה. עִיַן רבי אבלי בפֵּרוש ואמר למחבר:…
569 מחבר הביא לרבי גרשון מִשְׁקְלוֹב את חבורו, שֶׁקָּרָא לו “חן־טוב”. דפדף רבי גרשון בחבור, הרהר שעה קלה ואמר למחבר: – נאמן עלי שלמה,…
570 מחבר הביא לרבי איזל חריף את חבורו, שֶׁקָּרָא לי “ידי־משה”. עין רבי אַיזל בחבור ואמר למחבר: – היה לך לקרוא לחבורך לא “ידי־משה”, אל…
571 מחבר בא לרבי איזל ובקש מאתו הסכמה לחבורו. נענה לו רבי אַיזל, לקח גליון־נְיָר וכתב את ההסכמה בראש הגליון, הניח רֶוַח גדול וחתם שמו…
572 מחבר הביא לרבי אַיזל פּרוּשׁ שכתב לתורה והדפיסו יחד עם הַפְּנִים. אמר לו רבי אַיזל: – יפה עשית, שלא חסת על ממונך והדפסת גם את הפנ…
573 מחבר בא לרבי אַיזל לבקש הסכמה לחבורו. עד שישבו שניהם והתפלפלו בדברי תורה כָבָה היום ויהי לילה. וכשעמד המחבר להפרד בקש מאת רבי אַיז…
574 שנים חברו פרוש למסכתא בבא קמא והביאו את כתב־היד לרבי מרדכי מָלְצֶר, רבה של לִידָה. עִיֵּן רבי מרדכי בחבור ושאל למחברים: – מה שֵׁם…
575 מחבר ששמו היה יעקב הביא את חבורו “ויאמר יעקב” להרב מלבים. עין הרב בחבור ואמר למחבר: – כמה נאה שֵׁם זה וכמה הוא מכֻוָּן לחבורך! ש…
576 מחבר כתב פרוש לקהלת ובא לרב מפורסם לבקש הסכמה. עין הרב בפרוש ואמר למחבר: – רואה אני, שכחך יפה בפרשנות ככחו של המלבים. אף־על־פי־כן…
577 פרשן הביא ליצחק אַיְכל פֵּרוּש שכתב לקינות ובקש מאתו, שיקרא את כתב היד ויוסיף נופך מִשֶׁלו. לא היו ימים מועטים והחזיר לו אַיְכל את…
578 ערב פסח הביא מחבר את ספרו החדש לעשיר אחד “בתורת מתנה”. נטל העשיר את הספר ואמר למחבר: – חביב עלי ספרך ותודתי נתונה לך. אמר לו המח…
579 מחבר הביא ספרו לעשיר אחר, אמר לו העשיר: – את מחירו של הספר אשלם, אבל אותו גופו לא אקח: ארון הספרים שלי כבר מלא וגדוש עד אפס מקום.…
580 קטע ממכתבו של אב לבנו שנתפס לספרות: –…בני, כלך לך מדרך זו! מגונה הוא עסק, שאינו פוטר אותך ממתחְרִים לא בחייהם ולא אחרי מותם"……
581 פעם אחת יצא טריסטן בֶּרְנָר עם חבורה של סופרים לטייל בשדה, והלך גם בנו הקטן עמו. עד שהם מטילים עבר עליהם עדר כבשים, וכלם פּוֹעים ב…
582 בנקאי הפסיד כל ממונו בנְיָרות ערך. נמלך ונעשה מחבר. אמרו עליו: – מדה כנגד מדה היא זו. תחלה החריב הַנּיָר אותו: עכשיו מחריב הוא את…
583 מנין למחבר, שדינו להיות עני? – שהבחינה של “חִבּוּר” – חִסּוּר"……
584 בחור משכיל הביא לאַיזיק־מאיר דיק חבור שכתב. אמר לו אַיזיק־מאיר: – בני, אם רצונך להיות מחבר בישראל, חַיב אתה לקבל עליך, שעד ארבעים…
585 מתחלה, כשהיה שלום עליכם עשיר, עסק במסחר ורק עתים קבע לספרות, לאחר שהפסיד ממונו לא עסק אלא בספרות בלבד, ומכאן ואילך היה זקוק לפעמים…
586 יום טוב ליפמן צונץ היה אומר: – “ספוד” בהפוּךְ־אותיות – דפוס"; “רְקוֹד” בהפוך־אותיות – “דרוק”. וזה רֶמֶז שֶׁרָמז שלמה: “עת ספו…
587 מַרְגְּלָא בפיו של חיים נחמן ביאליק: – כך דרכו של מו"ל בישראל: תחלה מדפיס, אחר־כך מפסיד, ולסוף – מספיד.…
588 מנדלי מוכר־ספרים היה אומר: – למה נקראו מוכרי־ספרים ולא סוחרי־ספרים, כדרך שקוראים סוחרי־יערות וכדומה? – להודיעך, שמוכרי־ספרים רגיל…